חשיבות הבלט

יציבה-בלט קלאסי

• כל תנועה ותנוחה מבוססת על מנח גו בו קיימת הקבלה בין ארבע נקודות: שתי הכתפיים ושני צידי האגן (ilium crest). נקודות אלה נמצאות תמיד בקווים מקבילים ביחס לחזית כלפיה פועל הרוקד בחלל. יחד עם זאת בשעת ביצוע כפיפות גוף, מופרת ההקבלה בין הכתפיים לאגן הירכיים, אך תשמר ההקבלה ביחס לחזית הספציפית.

• כל תנועה ותנוחה של הרגליים תתבצע תוך רוטציה אקסטרנית מרבית של מפרקי הירך. כלומר, המראה יהיה תמיד כאילו הברכיים פונות לצדדים ביחס לחזית, ולא לפנים, כמו כן כפות הרגליים, אשר יוצבו במקביל לפיקות הברכיים, יפנו לצדדים בהתאם. בחוק יסוד זה בא לידי ביטוי המבנה האנטומי הייחודי לכל רוקד/ת, באשר יכולת הפנייה המקסימאלית של מפרקי הירך הנה יכולת שונה אצל כל מבצע/ת. על המבצע להיות מודע ולהקפיד על ביצוע המותאם ליכולתו האישית.

• בכל שלבי הביצוע של תנועות הבלט, יהיה גב הרוקד/ת רחב וארוך באופן מקסימלי. אין כווצי שכמות או קיצור אורך עמוד השדרה. לשם כך יש לשאוף תמיד להרחקת הראש מעצם הזנב, והרחבת הגב תוך נשימה חופשית שמתבצעת לצידי הגוף.

• א. בכל רגע בו אין משקל על רגל אחת או על שתי הרגליים (כמו בקפיצה), מיד מתארכת כף הרגל למצב של "פוינט" (דורסי פלקשין).

• ב. בכל שלב בו מתבצע ה"פוינט", לא יושם משקל על הרגל, גם אם היא נוגעת ברצפה. חלק זה של חוק מספר 4 נכון במקרה שעובדים ללא נעלי אצבעות. עם נעלי אצבע יש אפשרות לעלות עם משקל הגוף על

• ה"פוינט".

שיטות בלט :

שיטת צ'קטי (The Caccetti Method)

שיטת וגנובה (The Vaganova Method)

באלנשין

Royal Academy of Dance)- RAD)